פסק-דין בתיק פר"ק 8845-03-13

הנאמן הגיש ביום 27.8.13 בקשה לאשר את הסדר הנושים שניתן לו אישור על ידי הרוב הדרוש על פי החוק בכל אחת מקבוצות הנשייה הרלוונטיות.

ביום 5.3.13 הגישה החברה בקשה להקפאת הליכים ולמינוי נאמן על מנת לנסות לגבש הסדר עם נושיה, ולאחר שניתן צו ארעי בעניין זה התקיים ביום 19.3.13 דיון בבקשה ולאחר מכן החלטתי להאריך את תוקף צו הקפאת ההליכים עד יום 15.7.13 (ולאחר מכן הוארך תוקף הצו פעם נוספת עד יום 15.10.13).

לפי הבקשה שבפני התקיימו ביום 15.7.13 אסיפות נושים לפי קבוצות הנשייה (נושים בדין קדימה ונושים רגילים) וכמסתבר  מן הבקשה (וגם נתמך בתוכן הפרוטוקולים של אסיפות הנושים) הושגה הסכמה של רוב הנושים (לסוגיהם) כנדרש על פי סעיף 350(ט) לחוק.

בדיון שהתקיים היום השתתפו מקצת מן הנושים (דניה סיבוס בע"מ, אלקטרה בע"מ, בנק לאומי) ואלה תמכו באישורו של ההסדר. בצד זאת  התייצב היום לדיון בא כוחם של שני נושים רגילים, היינו איטום ובידוד וקנין בע"מ (" וקנין"), ד.א. דורון שירותי מיזוג אויר בע"מ (" דורון") וקבוצה של שישה עובדים ששמותיהם מפורטים בכותרת המסמך שהוגש ביום 30.9.13 והוכתר במילים "התנגדות העובדים של חברת אופיצי בע"מ לאישור הסדר נושים" (המסמך "תויק" כחלק ממסמכי בקשה מס' 25. ששת העובדים המתנגדים יכונו להלן " העובדים").

לאחר שמיעת דברי הנאמן ודבריהם של באי כוח הנושים ובכללם גם בא כוח וקנין, דורון והעובדים אני מחליט לדחות את ההתנגדויות ובתוך כך גם לאשר את הסדר הנושים כנעתר בבקשה בסייג אחד והוא שבסעיף 56 להסדר הנושים תיווסף, בסוף הפסקה הראשונה, פסקה נוספת שלפיה " במקרה כזה, היינו של גילוי נכסים משמעותיים נוספים, יבוטל ההפטר שניתן לבעל השליטה על פי הסדר הנושים".

תקנה 34 לתקנות החברות [בקשה לפשרה או להסדר] תשס"ב-2002 (" התקנות") קובעת כי על מי שמבקש להתנגד לאישור פשרה או הסדר להגיש כתב התנגדות המפרט את נימוקי ההתנגדות ועליו לעשות כן לא יאוחר מחמישה ימים לפני המועד שנקבע לדיון בבקשה לאישור הסדר נושים. התנגדויותיהם של העובדים ושל וקנין (עד למועד הדיון דורון לא הגיש התנגדות כתובה) הוגשו אתמול וניתן היה לקבוע ולו על יסוד כך כי הם החמיצו את המועד להתנגד להסדר. בסעיף 4 של שני כתבי ההתנגדות (של וקנין ושל העובדים) נטען אמנם כי מועד הגשת ההתנגדות הוא פועל יוצא של העובדה שהעובדות המפורטות בהתנגדויות נודעו למתנגדים באופן אקראי בימים האחרונים ממש, ולכך מצטרפת העובדה שעד לימים האחרונים חלה תקופת חגי תשרי ובא כוחם של המתנגדים הוא שומר מצוות ומתכונת העבודה במשרדו באותה תקופה הייתה מצומצמת.

שקלתי את הדברים והגעתי למסקנה שלא אוכל לקבלם וזאת אף מבלי להיזקק לתשובת הנאמן שמטבע הדברים לא יכול היה להתייחס לתוכנן של ההתנגדויות שהוגשו, כאמור, רק אתמול.

נכון הדבר שבמקרים המתאימים, קיומו של טעם מיוחד יצדיק הארכת מועד להגשת כתב טענות או מסמך אחר שיש להגישו לפי סדרי הדין, אלא שאני מתקשה לראות את דברים שנאמרו ככאלה שהם "טעם מיוחד". מול עניינם של המתנגדים יש להציב את עניינם של כלל הנושים אשר - כמסתבר מתוצאות ההצבעות באסיפות הנושים - מעוניינים באישורו של ההסדר ובמצב עניינים זה היה חובה על המתנגדים להראות נימוקים כבדי משקל לאיחור בהגשת ההתנגדויות. מן האופן שבו נוסח ההסבר לאיחור, בסעיף 4 של כתבי ההתנגדויות, נראה לי שמדובר בניסוחים סתמיים ומעורפלים אשר יותר משהם מלמדים על הסיבה לאיחור הם מכסים על הסיבה האמיתית לו. תמיכה לכך אני מוצא דווקא בחלקים אחרים של כתבי ההתנגדות הנוגעים לטענות שמעלים המתנגדים כנגד הסדר הנושים ואשר עניינם התנהלות בלתי תקינה המיוחסת לבעל השליטה בחברה, הברחת נכסים וכיוצא באלה עניינים. הדעת נותנת כי הפרטים והמידע הנטענים, ככל שיש להם בסיס, ומובן שאיני קובע כך, אינם בבחינת חדשות שזה מקרוב באו לידיעתם של המתנגדים ובנסיבות אלה החובה היא עליהם להסביר את סיבת ההשתהות בהגשת ההתנגדויות עד לרגע האחרון ממש.  משלא עשו כן איני יכול להתעלם מעניינם של הנושים האחרים ולהעדיף את עניינם של המתנגדים.

מעבר לכך גם לגופם של דברים איני סבור שהיה מקום לשקול את קבלת ההתנגדויות.  נכון הדבר  ששיקול דעתו של בית המשפט אינו מוגבל בשאלה אם ובאיזה תנאים לאשר את הסדר הנושים והוראה ברוח זו כלולה כיום, בעקבות תיקון מס' 19 בסעיף 350יג(ב) לחוק, אלא שלא ניתן להתעלם מן המשקל שיש לתת להסכמת רוב הנושים לאישור הסדר הפשרה, כנדרש בסעיף 350(ט) לחוק. במילים אחרות משהושג הרוב הדרוש יהיה הכלל שבית המשפט יאשר את ההסדר והיוצא מן הכלל שהוא יימנע מעשות כן כאשר קיימים טעמים כבדי משקל הקשורים בעניינם של עובדי החברה או עניינו של הציבור (ראו סיפא סעיף 350יג(ב). בכתבי ההתנגדויות לא ניתן למצוא תמיכה לנימוקים כבדי משקל כאלה כי אם רק טענות כלליות וכוללניות שאיני מוצא לנכון להתייחס אליהן ולכן אין מנוס מדחייתן של ההתנגדויות.

כאן המקום להעיר גם כי בגדר התנגדויות העובדים הועלו טענות כנגד ניהול אסיפת הנושים בדין קדימה שהיא האסיפה הרלוונטית לעניינם של העובדים. מן הבקשה ומדברי הנאמן מסתבר כי הרוב הדרוש לפי החוק הושג גם כאשר מביאים בחשבון את טענותיהם של העובדים המתנגדים וממילא שאין מקום לשהות לטענות אלה.

במהלך הדיון נטען על ידי בא כוח אלקטרה כי אף שזו מסכימה להסדר ותומכת באישורו ראוי שבית המשפט יקבע שעל בעל השליטה להשתתף בשיעור גדול יותר בתרומה להסדר. יתכן שכך הוא הדבר, אלא שגם במקרה זה מתעורר קושי שמקורו בתקנה 34. עמדתה של אלקטרה, לגיטימית ככל שתהיה, הייתה צריכה לקבל ביטוי בכתב טענות שהיה מקום להגישו זמן מספיק קודם למועד הדיון כך שניתן היה לקבל את התייחסותם של הנאמן ושל בעל השליטה.

סיכומו של דבר, בכפוף לתיקון סעיף 56 של הסדר הנושים בנוסח האמור בהחלטה זו, אני מאשר את הסדר הנושים כנעתר בבקשה.

עו"ד ג' הירשמן מתמנה כנאמן לביצוע הסדר הנושים.

ניתן היום,  כ"ז תשרי תשע"ד, 01 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: